פסק-דין בתיק עד"י 1347/09

המערער הורשע על פי הודאתו בניסיון לזריקת חפץ מבעיר.

ביום 16.12.08 ייצר המערער עם אחרים 3 בקבוקי תבערה. הכוונה הייתה להשליך את בקבוקי התבערה בתוך מחסום קלנדיה לעבר כוחות צהל.

המערער וחבריו נכנסו לחדר בו נעשה בידוק חיילות במחסום קלנדיה. בסופו של דבר בקבוקי התעברה לא הובערו עקב כך שהמצת התפוצץ.

במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי על המערער יושת עונש של 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל מאסר מותנה וקנס בסך של 3,000 ש"ח.

בימ"ש קמא לא קיבל את ההסדר וגזר על המערער 15 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 3,000 ש"ח.

הערעור הוא של הנאשם המלין על כך שבימ"ש קמא לא כבד את ההסדר.

התביעה המשיבה, הודיעה כי היא מסכימה לקבלת הערעור, כך שההסדר המקורי יעמוד על כנו.

התביעה הודיע שהיא עומדת מאחורי ההסדר שכן לדעתה אין לראות בו חריגה משמעותית.

נציין כי על שותפו של המערער נגזרו 10 חודשי אסר בפועל אותו עונש שהתביעה בקשה כי ייגזר על המערער.

בימ"ש קמא עשה אבחנה בין השותף למערער בכך שהשותף היה כבן 15.5 בעוד שהמערער היה למעל מ-17. אמנם, שניהם נחשבים כקטינים, אך בכל זאת מצא בימ"ש מקום לאבחן ביניהם עקב הבדלי הגילים. שיקול הדעת, אחריות והיכולות שלא להיגרר למעשים פסולים גדולה בהרבה אצל המערער לעומת השותף שהיה צעיר ממנו בשנה וחצי. גם לגבי השותף צוין בגזר דינו שההסדר מקל וכובד אך ורק עקב גילו הצעיר.

על פני הדברים נראה לי כי צודק בימ"ש קמא הן בעובדה שהעונש המבוקש הינו מקל ביותר על המערער גם אם ניקח בחשבון את גילו הצעיר. גם צודק ביהמ"ש שלכאורה היה מקום לעשות אבחנה לגבי העונש בין המערער ובין השותף.

מסכים אני לכל הנימוקים של בימ"ש קמא המביאים למעשה קביעתו של בימ"ש קמא, שיש להחמיר יותר עם המערער.

יחד עם זאת, לאחר שהתלבטתי רבות, ובמיוחד לאור עמדת התביעה הן בבימ"ש קמא והן בפנינו, ולאור העונש שנגזר על השותף ובהתחשב בגילו של המערער ובכך שהודה ובעובדה שהייתה עסקת טיעון הכוללת את העונש המוסכם נראה לי שאין כאן המקום שלא לכבד את עסקת הטיעון במלואה. כמובן שהצדדים צריכים לקחת בחשבון שלא כל הסדר יכובד אך זאת עפ"י רק מנימוקים כבדי משקל. סופו של דבר אני מקבל את הערעור בנוגע לתקופת המאסר בפועל ומעמדו על 10 חודשי מאסר בפועל. במאסר על תנאי ובקנס לא מצאתי מקום להתערב  והם יישארו כפי שנקבע על בימ"ש קמא.

ניתן היום, 18 בפברואר 2009, כ"ד בשבט התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: